Vayedaber

Horayoth

Daf 15a

אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנִתְווַדַּע לוֹ בִסְפֵיקָן עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה וּבְבֵית דִּין מִשֶּׁמִּתְמַנֶּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן פָּטוּר. כֵּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְחִיּוּב וְלֹא לִפְטוֹר. אֶלָּא כֵינִי. אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנִתְווַדַּע לוֹ בִסְפֵיקָן מִשֶּׁנִּתְמַנֶּה וּבְבֵית דִּין מִשֶׁעָבַר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּו אָמַר. נִתְכַּפֵּר מִקְצָת הַחֵט 15a לֹא נִתְכַּפֵּר כּוּלּוֹ. דּוּ אָמַר. פָּטוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּו אָמַר. נִתְכַּפֵּר מִקְצָת הַחֵט נִתְכַּפֵּר כּוּלּוֹ. דּוּ אָמַר. חַייָב. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הָֽיְתָה רִאשׁוֹנָה קַייֶמֶת שֶׁהִיא נִדְחֵית. מַה יֵעָשֶׂה בָהּ. רִבִּי יָסָא אָמַר. תְּלוּיָה בְכַפָּרָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל שֶׁלֹּא נִרְאֵית לֹא הִיא וְלֹא דָמֶיהָ מֵתָה מִיָּד.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

אכל חמשה זיתים וכו'. כמו אמר מר הוא הא דאמרינן לעיל בפלוגתייהו דר''י ור''ל באכל חמשה זיתים ונודע לו בספיקן וכו' משנתמנה ואקשינן עלה דמנא לן למימר הכי אליבא דר''ל דילמא לא קאמר ר''ל דידיעות ספק כידיעות הן אלא לחומרא. ולענין חילוק חטאות כשיתוודע לו אחר כך. ומתרצינן לה אלא כיני כלומר לא תיתני הכי דנודע לו מספיקן משנתמנה ומודאן לאחר שעבר אלא תני הכי אכל חמשה זיתים ונודע לו בספיקן עד שלא נתמנה ובבית דין כלומר בוודאן כדפרישית לעיל שנודע לו וודאן משנתמנה דעל דעתיה דר''ל דס''ל דאמרינן דספק ידיעה כידיעה מיחשבא לחומרא לענין חילוק חטאות ה''נ אמרינן לחומרא וחייב דספק ידיעה שלו קודם שנתמנה הוי כידיעה והלכך חייב אפילו לר''ש דחטאו וידיעתו שוין הן כשהוא הדיוט ועל דעתיה דר''י פטור הוא לר''ש דבתר ידיעה בתרייתא שהיא ודאית אזלינן ומשנתמנה הויא והשתא מדייק הכא איפכא דאכתי איכא למיפרך עלה לאידך גיסא:

כן אמר רבי שמעון בן לקיש לחיוב ולא לפטור. בתמיה דמנא לך לומר דלא אמר ר''ל אלא לחומרא דילמא בין לחומרא אם הוא לחיוב ובין לקולא אם הוא לפטור קאמר ר''ל דספק ידיעה כידיעה הויא והשתא בנודע לו מספיקן משנתמנה ובוודאן לאחר שעבר נימא דקסבר ר''ל דפטור הוא לר''ש דספק ידיעה משנתמנה כידיעה הויא ולא הוי חטאו וידיעתו שוין בו:

אלא כיני אכל חמשה זיתים וכו'. כלומר אלא לעולם כדאמרינן מעיקרא לענין דינא דמתני' שאם אכל חמשה זיתים עד שלא נתמנה ונודע לו מספקן ומשנתמנה. ובבית דין והיינו בודאן נודע לו משעבר. ובהא תליא בפלוגתייהו דר''י ור''ל דה''נ בדינא דמתני' כן דלר''ל פטור ולר' יוחנן חייב אליבא דרבי שמעון. ודאקשינן לעיל מנא לן למילף קולא מחומרא דילמא לא קאמר ר''ל ספק ידיעה כידיעה אלא לחומרא לענין חילוק חטאות אבל לא לקולא למיפטריה לזה שנודע לו מספיקן משנתמנה ומטעמא דספק ידיעה כידיעה הא לא קשיא דאנן הכי קאמרינן:

על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דהוא אמר נתכפר מקצת החטא לא נתכפר כולו דהוא אמר פטור. כלומר עיקרא דמילתא לא גמרינן מפלוגתייהו דגבי אכל חמשה זיתים ונודע לו מספק שבין כל אחד ואחד דקאמר ר''ל דהידיעות ספק כידיעו' ודאין שבין כל אחד ואחד הן ומחלקין לחטאות דאהא איכא למיפרך כדפרכינן דילמא דוקא לחומרא קאמר ועוד דאף אם את''ל דר''ל בכל מקום קאמר בין לקולא בין לחומרא מכל מקום קשיא הא לא דמיא לגמרי לדינא דמתני' בגוונא דאמרן באכל חמשה זיתים עד שלא נתמנה וכו' דהכא אין הידיעה בין כל אחד ואחד כ''א אחר שאכלן נודע לו וחזר ונודע לו אלא מאידך דר''ל גמרינן לה דקאמר לעיל גבי אכל שלשה זיתים וכסבור שהן שנים והפריש חטאת עליהן דנתכפר מקצת החטא לא נתכפר כולו ואם אח''כ חזר ונודע לו על השלישי צריך להביא קרבן אחר עליו אלמא דידיעה קמייתא שנודעה לו על השנים מחלקן לחטאות ולא אמרי' דנלך בתר ידיעה בתריית' שנודע לו אחר כן על כולן ויתכפר בקרבן א' לכולן שהרי בהעלם א' אכלן אלא מכיון שנודע לו בתחילה על השנים אחריה אנו הולכין והכא נמי בחמשה זיתים עד שלא נתמנה ונודע לו מספיקן משנתמנה דבתר ההיא ידיעה אזלינן ולא בתר ידיע' דבתרייתא שנודעה לו אחר שעבר והלכך פטור הוא דלא הוי חטאו וידיעתו שוין בידיעה קמייתא ואע''ג דספק ידיעה היא הא כבר שמעינן ליה לר''ל דס''ל דספק ידיעה כידיעה שבין כל א' וא' לענין חילוק חטאות וה''ה לנודע לו וחזר ונודע לו אחר אכילת כולן והשתא לא תיקשי כדלעיל דלעולם ר''ל קאמר בין לקולא בין לחומרא והאי דינא דמיא לגמרי לדינא דשלשה זיתים שאחר כל אכילות כולן נודע לו וחזר. ונודע לו הלכך שפיר גמרינן מיניה:

על דעתיה דר' יוחנן. דהוא אמר התם נתכפר במקצת החטא נתכפר כולו דהוא אמר חייב. אבל לר' יוחנן דס''ל דלענין זה ודאי הוא דעיקר הידיעה היא הראשונה שנודע לו על השנים בתחילה ומש''ה נמי הוא דקאמר דנתכפר ג''כ על השלישי כדאמרינן. לעיל ומיהו בספק ידיעה הא פליג ר' יוחנן וס''ל דלאו כידיעה ודאית מחשבינן לה והלכך הכא דידיעה ודאית לאחר שעבר מגדולתו הויא בתרה אזלינן והוי חטאו וידיעתו שוין וחייב:

מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם הָֽיְתָה רִאשׁוֹנָה קַייֶמֶת שֶׁהִיא נִדְחֵית. מַה יֵעָשֶׂה בָהּ. רִבִּי יָסָא אָמַר. תְּלוּיָה בְכַפָּרָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל שֶׁלֹּא נִרְאֵית לֹא הִיא וְלֹא דָמֶיהָ מֵתָה מִיָּד.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

הכל מודין וכו' מודה ר' יוחנן וכו' מודה ר' יוחנן וכו'. כלומר כל הא דאמרין לעיל ונשנית בבית המדרש על הני מימרות דר''י ודר''ל ומפרשינן דהא דקאמר גבי שלשה זיתים והפריש חטאת לאו דוקא הוא דהכל מודים שאם קיימת הראשונ' שהפריש על מה שנודע לו בתחילה שהיא נדחית דר' יוחנן לא קאמר אלא בנתכפר כבר במקצת הוא דנתכפר כולו ושמעינן השתא דלא פליגי ר''י ור''ל בהא והיינו דמסיים עלה:

מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם הָֽיְתָה רִאשׁוֹנָה קַייֶמֶת שֶׁהִיא נִדְחֵית. מַה יֵעָשֶׂה בָהּ. רִבִּי יָסָא אָמַר. תְּלוּיָה בְכַפָּרָה. לְפוּם כֵּן רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן הֲוִי עָלֶיהָ. אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנִתְוַדַּע לוֹ בָּרִאשׁוֹן וּמֵבִיא קָרְבָּן. בַּשֵּׁינִי וּמֵבִיא קָרְבָּן. בַּשְּׁלִישִׁי וּמַקְרִיב קָרְבָּן. בָּֽרְבִיעִי וּמַקְרִיב קָרְבָּן. בַּחֲמִשִּׁי וּמַקְרִיב קָרְבָּן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נִתְכַּפֵּר לוֹ בָּרִאשׁוֹן שֶׁהוּא לִפְנֵי אֲכִילַת כּוּלְּהֶם וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. נִתְכַּפֵּר לוֹ בָּאַחַרוֹן שֶׁהוּא לִאַחַר אֲכִילַת כּוּלְּהֶם וְהַשְּׁאָר יִדְּחוּ. רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא. רַב חִסְדָּא כְּרִבִּי יוֹחָנָן. רַב הַמְנוּנָא כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מְתִיב רַב חִסְדָּא לְרַב הַמְנוּנָא. וְהָא מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לָךְ וּפְלִיגָא עָלַי. אִם הָֽיְתָה יְדִיעָה בֵיְתַיִים. כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵבִיא חַטָּאת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת כָּךְ יוא מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אִילּוּ תַנָּא אָשָׁם וְקָם לֵיהּ. יְאוּת. אָמַר רִבִּי חִינְנָה. אֲפִילוּ כֵן לִצְדָדִין דְּתֵימַר כֵּן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

לפום כן ר' יוסי בר' בון הוי עלה. דהא איפכא שמעינן להו דפליגי באיזה מהן הוא מתכפר כהאי מימרא דלקמיה:

אכל חמשה זיתים. בהעלם אחד:

ונתוודע לו בראשון. ולא נתוודע לו בהשני:

ומביא. קרבן כלומר שהפריש קרבן עליו:

בשני. וחזר ונודע לו כזית השני והפריש קרבן וכן בכולן ומקריב דקאמר באינך לאו מקריב ממש הוא אלא שהקריב אצלו להפרישו לקרבן כדמוכרח מדלקמיה:

ר' יוחנן אמר נתכפר לו בראשון. כלומר אח''כ כשנתוודע לו על כולן והרי הקרבנות כולן שהפריש עומדות לפניו מתכפר לו בראשון דמכיון שבהעלם אחד אכלן הכל נגררין אחר הראשון ובו מתכפר על כולן ושאר קרבנות שהפריש ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה ור''ל ס''ל דאחרונה היא עיקר שהפריש אותה אחר שנתוודע לו על אכילת כולהון ובה הוא דמתכפר על כולן והראשונות הן שידחו אלמא דפליגי באיזה מהן מתכפר והלכך ר' יוסי בר' בון מקשי ומתמה עלה על הא דקאמר לעיל הכל מודין שאם היתה ראשונה קיימת שהיא נדחית ולא משני מידי אלא דזה סותר להכל מודין דלעיל:

רב חסדא ורב המנונא. פליגי נמי בפלוגתא דר''י ור''ל דלעיל אם ספק ידיעות שבין כל אחד ואחד מחלקין לחטאות כידיעות ודאי או לא:

רב חסדא כר' יוחנן. דאין ידיעות ספק מחלקות לחטאות ורב המנונא כר''ל דידיעות ספק מחלקות כידיעות ודאין:

מתיב רב חסדא לרב המנונא והא מתניתא מסייעה לך ופליגא עלי אם היתה ידיעה בנתיים. ברפ''ד דכריתות תנן כשם שאם אכל חלב וחלב בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחת כך על לא הודע שלהן אינו מביא אלא אשם תלוי אחד אם היתה ידיעה בנתיים כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת כך הוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. וקס''ד דה''ק כשם שהוא מביא חטאת על כל א' ואחת אם יתוודע לו באחרונה דידיעת ספק שבנתיים מחלקין הן לחטאות כך הוא מביא אשם תלוי על כל א' וא' בידיעות ספק שבנתיים והיינו דהשיב רב חסדא דהאי מתניתא מסייע לך דכר''ל סבירא לך ופליגא היא עלי וכלומר דכשתמצא לומר דסייעתא לסברא דידך היא הא ליתא כדמסיק ואזיל:

אילו תנא אשם וקם ליה יאות. כלומר דאדרבה לסברא דידך קשיא מהתם דאם נפרש דאם היתה ידיעה בנתיים דקאמר בידיעות ספק קאמר א''כ מאי האי דתלי ליה לאשם בחטאת הא עיקר ידיעת ספק באשם תלוי כתיבא והכי הוה בעי למימר כשם שהוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת בידיעת ספק שבנתיים כך הוא מביא חטאת על כל א' וא' לאחר שיוודע לו אח''כ דידיעות ספק מחלקן לחטאות הן והיינו דקאמר אילו תנא אשם כלומר אילו תנא אשם בתחילה וקם ליה חטאת מאשם יאות הוה מצית למימר הכי אבל השתא לדידך הוא דקשיא:

אמר רבי חנינא אפי' כן לצדדין דאתמר כן. כלומר דר' חנינא מפרש השתא לרב חסדא ולר' יוחנן דסבירא להו דאין ידיעות ספק מחלקות לחטאות ולדידהו דתני אשם בחטאת אפ''ה בכה''ג בעינן לפרושי למתני' דלצדדין הוא דאתמר כן דה''ק כשם שאם היתה ידיעה ודאית בנתיים שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת כך הוא בידיעת ספק בנתיים דמביא הוא אשם תלוי על כל אחת ואחת:

אֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶחֱֽטָ֑א. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זְכַּאי. אַשְׁרֵי שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא חַטָּאת. עַל שִׁיגְגָתוֹ הוּא מֵבִיא לֹא כָּל שֶׁכֵּן עַל זְדוֹנוֹ. נָשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא חַטָּאת. לֹא כָל שֶׁכֵּן הַהֶדְיוֹט.

Traduction

Il est dit (Lv 4, 22): Si le prince pèche (employant pour IM le mot ASHER. R. Yohanan b. Zaccaï l’explique ainsi: Heureux (63)Sens habituel du mot en question. le temps où le Nassi offre le sacrifice expiatoire. Il regrette la faute involontaire, et à plus forte raison le délit volontaire. Si le Nassi offre le sacrifice dû, à plus forte raison alors le simple particulier l’offrira.

Pnei Moshe non traduit

אשר נשיא יחטא. ושני קרא בדיבוריה דבכולהו כתיב בלשון אם ואם כל עדת ישראל ישגו אם הכהן המשיח ואם נפש אחת וכאן כתיב אשר הלכך דריש לשון אשרי הוא:

אשרי שהנשיא שלו. אשרי הדור שהנשיא וכו' והכי דריש לה בת''כ כלומר שהנשיא שלו משים אל לבו אפי' על שגגתו שיכופר בקרבן לכ''ש שמשים אל לבו על זדונו לתקן בתשובה:

נשיא שלו וכו'. וזהו אשרי הדור שאם הנשיא שלו מתקן מעשיו ואפי' על שגגתו מביא חטאת לכ''ש ההדיוט ומתוך כך כל הדור משימים אל לבם לתקן מעשיהם:

Horayoth

Daf 15b

נָשִׂיא. יָכוֹל נְשִׂיא שְׁבָטִים כְּנַחְשׁוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל מִצְוֹת֩ יְי אֱלֹהָ֜יו. 15b וְּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת יְי אֱלֹהָ֔יו. אֱלֹהָיו לִגְזֵירָה שָׁוָה. מָה אֱלֹהָיו שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא אֱלֹהָיו. אף אֱלֹהָיו שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא אֱלֹהָיו.

Traduction

Par le terme Nassi, on eût pu croire qu’un chef de famille contre Nahshon doit aussi offrir un bouc, le cas échéant; c’est pourquoi il est dit (ibid.): s’il accomplit l’un des préceptes de l’Eternel son Dieu, et ailleurs il est dit (Dt 18, 19): pour qu’il apprenne à craindre l’Eternel ton Dieu; de l’analogie de cette dernière expression dans les deux versets, on déduit qu’à l’instar de la suprématie il s’agit ici d’un Nassi supérieur (chef de tribu, non chef de famille).

Pnei Moshe non traduit

נשיא יכול. אפי' נשיא של שבט מן השבטים כנחשון ג''כ דינו בשעיר:

ולהלן. בפרשת המלך הוא אומר למען ילמד וגו' ודרשינן אלהיו אלהיו לג''ש דבנשיא של כל ישראל הכתוב מדבר:

אֲשֶׁ֣ר ׀ יֵ֣שׁ צַדִּיקִ֗ים וגו'. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֶׂה הָֽרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. ווַי לָרְֽשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֶׂה הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה.

Traduction

Il est dit aussi (Qo 8, 14): Il y a, (ASHER) des justes, ce qui signifie: Heureux les justes qui ont en ce bas monde le sort des impies: malheur à ces derniers qui ont ici-bas le sort des justes!

Pnei Moshe non traduit

אשר יש צדיקים וגו'. כלומר דה''נ דרשינן לשון אשרי מדשני קרא דכתיב יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים ומדכתיב גבי צדיקים אשר וגבי רשעים ויש דריש הכא לשון ווי וגבי צדיקים לשון אשרי:

אשריהם הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים. של עוה''ז בעולם הזה שיש להם טובה בעוה''ז כמו טובת הרשעים של עוה''ז ונמצאו נוחלין שני עולמות:

ווי לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים. של עוה''ז בעולם הזה שרוב הצדיקים אין להם טובה בעוה''ז ונמצאו רשעים אלו אין להם טובה לא בעוה''ז ולא בעולם הבא:

מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. לֹא זֶה גָדוֹל מִזֶּה וְלֹא זֶה גָדוֹל מִזֶּה. וּמַה טַעַם. וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֡ל וּמֶלֶךְ יְהוּדָ֡ה וגו' בְּגוֹרֶן. כִּבְגוּרֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְחוּד עַד דְּיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי. וּמַה טַעַם. בְּנֵ֣י רְבִיעִ֔ים יֵֽשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל. מִכָּן וָאֵילָךְ בְּלִיסְטַייָא הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָהּ.

Traduction

Le roi d’Israël et le roi de Juda sont égaux, sans supériorité de l’un sur l’autre, puisqu’il est dit d’eux (1R 22, 10): Ils étaient… dans une grange, en signe de simplicité (64)''Cf. (Sanhedrin 1, 6); Tanhouma, section Ki-Tissa.''. R. Yossé b. R. Aboun dit: on considère seulement ces rois jusqu’à Jéhu fils de Namshi, selon ces mots (2R 10, 30), ou (2R 15, 12): Ils se sont assis pour toi, sur le trône d’Israël. Mais à partir de là, ce sont des brigands ou arbalétriers (ballista).

Pnei Moshe non traduit

שניהן שוין. שאין לאחד גדולה על חבירו והלכך שניהן מתכפרין בשעיר דקרינן בתרוייהו שאין על גביו אלא ה' אלהיו:

ומה טעמא. מהיכן למדנו זה דכתיב ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגורן. וכי בגורן היו יושבים אלא כבגורן שהם שוין כאותם היושבים כגורן והם סנהדרין שהם יושבים כחצי גורן עגולין וכולן היו שוין זה לזה:

ובלחוד עד דיהוא בן נמשי. עד דורות של יהו שמלכו אחריו מזרעו לאותן מלכי ישראל בלבד יש להם דין מלך ומתכפרין בשעיר אבל לאחר דורות של מלך יהו בליסטיות היו נוטלין אותה שהיו הורגין זה את זה וקם תחתיו ולא היה להם דין מלך:

ומה טעם. כלומר דאע''פ שגם יהו הרג את יורם ומלך תחתיו שאני התם שעל פי הדיבור היה כמו שמצינו שנאמר לו מה' יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל:

וְאֵי זֶה הוּא מָשִׁיחַ. הַמָּשׁוּחַ בַּשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה כול'. אָמַר רַב חוּנָה. כָּל אוֹתָן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁהָיָה דָוִד בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם שְׂעִורָה הַווָת מִתְכַּפֵּר לוֹ כְהֶדְיוֹט.

Traduction

R. Houna dit (au sujet de l’huile d’onction): durant les 6 mois où David fuit devant Absalon, il se conduisit en homme privé – (65)Suivant des passages traduits, le 1er (Sheqalim 6, 1), le 2e très long, au (Megila 1, 10)..

Pnei Moshe non traduit

כל אותן ששה חדשים וכו'. לא היה לו דין מלך ובשעירה היה מתכפר כדין ההדיוט:

תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֵּירִבִּי אִלָּעאי אוֹמֵר. שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בָהָר מַעֲשֵׂה נִיסִּים נַעֲשׂוּ בָהּ מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. שֶׁמִּתְּחִילָּה לֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג. שֶׁנֶּאֱמַר וְשֶׁ֥מֶן זַיִ֖ת הִֽין׃ אִם לָסוּךְ בּוֹ אֶת הֶעֵצִים לֹא הָיָה סָפַק. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָאוֹר בּוֹלֵעַ וְהַיּוֹרָה בוֹלַעַת וְהָעֵצִים בּוֹלְעִין. מִמֶּנּוּ נִמשְׁחוּ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּילָיו. הַמִּזְבֵּחַ וְכָל כֵּילָיו. מְנוֹרָה וְכָל כֵּילֶיהָ. כִּיּוֹר וְכַנּוֹ. מִמֶּנּוּ נִמשְׁחוּ אַהֲרֹן כֹהֵן גָּדוֹל וּבָנָיו כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּילּוּאִים. מִמֶּנּוּ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים. מֶלֶךְ בַּתְּחִילָּה טָעוּן מְשִׁיחָה. מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֵין טָעוּן מְשִׁיחָה. שֶׁנֶּאֱמַר ק֥וּם מְשִׁיחֵהוּ כִּֽי זֶ֥ה הֽוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין בָּנָיו טָעוּן מְשִׁיחָה. אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל אֲפִילוּ עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת טָעוּן מְשִׁיחָה. וְכולּוֹ קַייָם לְעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִי֭ לְדֹרוֹתֵיכֶם׃

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

שמן המשחה שעשה משה במדבר מעשה ניסים נעשו בו וכו'. וס''ל להאי תנא שהיו שולקין את העיקרים בשמן כדמפרש ואזיל:

כל שבעת ימי המילואים. כדדריש בפ''ק דיומא דכתיב שבעת ימים ימלא את ידכם ואיתקש משיחה לריבוי דכתיב למשחה בהם ולמלא בם את ידם:

אפי' עד עשרה דורות. לאו דוקא אלא כלומר עד עולם טעון משיחה וכדדריש התם בפרקין דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו ונימא והכהן תחתיו מבניו מאי המשיח אלא הא קמ''ל דאפי' מבניו ההוא דמשח הוי כ''ג ואי לא משח לא הוי כ''ג:

זה לי לדרתיכם. זה בגימטריא י''ב לוגין וכולן קיים לדרתיכם:

אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַמַּעַייָן. שֶׁנֶּאֱמַר וְהִרְכַּבְתֶּם֙ אֶת שְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י וגו' וּמָשַׁ֣ח אֹת֣וֹ שָׁ֠ם צָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן וְנָתָ֧ן הַנָּבִ֛יא לְמֶ֖לֶךְ עַל יִשְׂרָאֵ֑ל. אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. מִפְּנֵי מַה נִמְשַׁח שְׁלֹמֹה. מִפְּנֵי מַחֲלוֹקָתוֹ שְׁלָּאֲדוֹנִיָּהוּ. וְיוֹאָשׁ מִפְּנֵי עֲתַלְיָה. וְיֵהוּא מִפְּנֵי יוֹרָם. לֹא כֵן כָּתוּב ק֥וּם מְשָׁחֵה֭וּ כִּֽי זֶ֥ה הֽוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל טְעוּנִין מְשִׁיחָה. וְלֹא יִאשִׁיָּהוּ גְּנָזוֹ. הָדָא אָֽמְרָה. בְּאַפֵּי בַּלְסָמוֹן נִמְשְׁחוּ. יוּאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים אָחִיו שֶׁהָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים אֶלָּא מִן הַקֶּרֶן. שָׁאוּל וְיֵהוּא נִמְשְׁחוּ מִן הַפָּךְ הָֽיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת עוֹבֶרֶת. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה נִמְשְׁחוּ מִן הַקֶּרֶן הָֽיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת קַייֶמֶת. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים כֹּהֲנִים. רִבִּי יוּדָה עַנְתּוֹדְרַייָא. עַל שֵׁם לֹֽא יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. לְמַ֩עַן֩ יַֽאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָי֖ו בְּקֶ֥רֶב כָּל יִשְׂרָאֵֽל׃ מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. לֹא יִֽ֠הְיֶ֠ה לַכֹּֽהֲנִ֙ים הַֽלְוִיִּ֝ם.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

אלא על גבי המעיין. דסימנא מילתא היא שתמשך מלכותן כמעיין:

אין מושחין את המלכים. כלומר אותן שאינם טעונין משיחה כגון מלך בן מלך אלא מפני המחלוקת. ובפ''ו דשקלים גריס בהדיא כן וכן בפ' משוח מלחמה:

לא כן כתיב קום משחהו כי זה הוא וכו'. והא יהוא מלך ישראל הוה ואע''ג דדריש הכא לעיל מזה שאין מושחין מלך בן מלך תרתי ש''מ דזה הוא דוקא טעון משיחה. וחסר כאן התירוץ וצריך לגרוס כאן הא דיהואחז לקמן וכן הוא בדפוס אצל הבבלי וה''ג בשקלי' אלא יהואחז מפני יהויקי' אחיו שהי' גדול ממנו שתי שנים. לא תימא יהוא מפני יורם אלא יהואחז מפני מחלקתו של יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים דכתיב בן כ''ג שנה יהואחז במלכו ולא מלך אלא ג' חדשים ומיד מלך יהויקים וכתיב ביה בן כ''ה שנים במלכו:

ולא יאשיהו. אביהם גנזו לשמן המשחה והיאך נמשח יהואחז:

הדא אמרה באפיבלסמון נמשחו. באפרסמון בעלמא ולא בשמן המשחה והשתא מתורץ נמי הא דנמשח יהוא למאי דדריש דאין מלכי בית ישראל טעונין משיחה והיינו דקאמר הכא נמשחו לשון רבים:

היתה מלכותן מלכות קיימת. כדדריש התם דכתיב רמה קרני ולא רמה פכי:

אין מושחין מלכים כהנים. אין מעמידין למלכים מכהנים כדדריש ר' יודה על שם לא יסור שבט מיהודה:

ר' חייה בר בא. דריש לה מסמיכות הכתובים דאלו לקרא דר' יודא א''כ אף משאר שבטים לא היו מעמידין:

ה''ג כמו שהוא בשקלים ושם. א''ר יוחנן הוא יהואחז הוא יוחנן והכתיב הבכור יוחנן ולעיל אמרינן שהיה יהויקי' גדול ממנו שתי שנים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source